גמישות יתר נחשבת לתכונת גוף מסוימת, ממש בדומה לתכונות גוף אחרות כמו הצבע של השיער או הגובה למשל. כמו בכל תכונת גוף, גם כאשר מדובר בגמישות, קיים איזשהו ספקטרום. כל עוד אין חריגה ממנו, הגמישות יכולה להיחשב לנורמטיבית ולא לגרום לבעיות.
מצב של גמישות יתר בתינוקות, ברוב המקרים, מתבטא בישיבה בצורת W ובנטייה לנעול את המרפקים והברכיים. בנוסף, האופן בו תינוקות עם גמישות יתר נוטים לעמוד, נראה כאילו מרושל. הם נשענים עם האגן קדימה והברכיים לאחור, כאשר כתפיהם שמוטות.
אצל אנשים מבוגרים בעלי גמישות יתר, רמת הגמישות נוטה להיות נמוכה יותר. בשל גמישותם של המפרקים, השרירים מנסים להגן עליהם ועל היציבה בכלל, והם בעלי נטייה להתקצר באופן מהיר עם השנים.
השפעתה של גמישות היתר על הגוף
לגמישות יתר קיימת השפעה ישירה על הרקמות המחברות בגוף. בהתייחס לרקמות הקשורות לתנועה, אנו מדברים בין היתר על רצועות, גידים, ועל הקפסולה (מעטפת המפרק). כאשר רקמות החיבור בגוף הן נוקשות, מצבם של המפרקים יהיה יציב ולא תהיה לאדם גמישות. כאשר רקמות החיבור הן רכות וגמישות, כן תהיה לאדם גמישות.
טיפול בגמישות יתר בתינוקות באמצעות פיזיותרפיה התפתחותית
בגדול, גמישות יתר אינה נחשבת למחלה והיא לא בהכרח מחייבת טיפול. אולם, ישנם מקרים בהם תינוקות בעלי גמישות יתר, חווים קושי ממשי להצליח ולהתנתק מהקרקע (לעבור ממצב של זחילה לעמידה). מצב זה עלול להשפיע בהמשך, על יכולת ביצוע של משימות שונות המצריכות יציבות בגוף. יש פעוטות שמעבר לגמישות היתר הקיימת בגופם, סובלים ממצב של היפוטוניה (טונוס שרירים נמוך). במצב זה הם מתנהגים באופן פאסיבי ומגלים עדיפות לישיבה או שכיבה במקום לפעלתנות, ובאופן כללי נראים הרבה פחות סקרנים בנוגע לסביבתם. במצב כזה, מומלץ להתייעץ עם מומחה מתחום ה-פיזיותרפיה ההתפתחותית, שיוכל לנסות ולסייע בבעיות התפתחות אורטופדיות ומוטוריות.
אם יש לכם שאלות נוספות בנושא גמישות יתר בתינוקות, ולצורך התייעצות מקצועית בנוגע לדרכי הטיפול המומלצות ביותר, הינכם מוזמנים להשאיר את פרטיכם כאן ואחד ממומחי הבריאות שלנו ב-"מרכז תהודה", ישמח לחזור אליכם בהקדם ולסייע.
